ברמן יוסף ז”ל

 יוז’ק

 יוז’ק נולד בורשה.  בן יחיד למשפחה מהמעמד הבינוני.  יוז’ק היה בן עשר כאשר פרצה המלחמה.  אביו ברח לרוסיה לבית מכר בביאליסטוק.  בשנת 1940 התחילו האם ויוז’ק במסע של הברחת הגבול בעזרת האב.  במהלך הברחת הגבול נותר יוז’ק לבדו.  אמו ושאר אנשי החבורה איתם היה, התקדמו והוא לא מצא אותם. במשך שבוע ימים עבר הילד בן העשר תהליך התבגרות מואץ.  הוא הצליח לברוח מהשלטונות ולהגיע בכוחות עצמו בדרך לא דרך לביאליסטוק.  שם גילה תושיה נוספת כאשר עבר ברחוב הראשי של העיר כשהוא מחפש מבית לבית שלט של עורך דין שבביתו הוריו נמצאו.  בקיץ 1940 הגיעו יוז’ק ומשפחתו לסיביר.  המשפחה נרדפה ע”י השלטון הסובייטי, כי לא רצתה לקבל אזרחות סובייטית.  בשנת 1945 יצאה המשפחה מרוסיה חזרה לפולין.  משפחתה של אמו של יוז’ק נספתה וכן, חלק ממשפחתו של אביו.  עם הזמן הגיעו לפולין שליחים מהארץ ויוז’ק הצטרף לקבוצת ילדים השייכת ל”שומר הצעיר”.  יוז’ק הגיע לארץ בעליה ג’, עליה חצי ליגאלית כהגדרתו.  כשהגיע ארצה היה יוז’ק בן עשרים.  הוא התגייס לצה”ל ולאחר מכן הקים את ביתו במגידו.  ליוז’ק שלושה בנים.

לניר-עוז הגיע יוז’ק בשנת 1988 עם ההיכרות שלו עם יפה.  יוז’ק היה בתנועה נהג של יעקב חזן במשך 4 שנים.  שנים אלו זכורות לו כחוויה מיוחדת במינה בשל היחס האבהי והחם שהעניק לו חזן.  בניר-עוז עבד יוז’ק כנהג, כרכז קניות וכנהג במפעל ניר לט.  יוז’ק נודע בחריצותו ובשקט האישי שקרן ממנו.

יהי זכרו ברוך.

יוספי שלנו,

רצינו להגיד לך בפעם האחרונה כמה אנחנו מעריצים, מעריכים ואוהבים אותך.  כבר ארבע שנים שאתה נלחם במחלה הארורה הזו.  עד השניה האחרונה החלטת שאתה חי במלוא מובן המילה.  למרות המחלה והקשיים תיפקדת עד הרגע האחרון.  ביום שבת עוד נהגת, טיילת ונסעת לפגוש את המשפחה.  אף פעם לא הרמת ידיים, לא ויתרת, תמיד היתה בך אופטימיות אינסופית ופשוט רצון לחיות.  מהרגע הראשון ועד הנשימה האחרונה דאגת לסבתא, תמיד רצית להקל, לעזור ולא להיות למעמסה.  אצלנו בלב תמיד תישאר אדם מלא שמחה.  מבטיחים שתמשיך ללוות אותנו בכל צעד.

אוהבים כל בני המשפחה